מה זה תהליך גישור?

המגשרים אינם שופטים או בוררים, ובניגוד למערכת משפטית, הם לא מכריעים מי צודק או טועה. בידיהם כלים מקצועיים ללוות את הצדדים עד להגעה להבנות והסכמות וחתימה על הסכם רשמי.

מטרת הגישור היא לאפשר קיום דיאלוג מכבד על עניין שבמחלוקת ולמצוא פתרון טוב ומוסכם עבור כל הצדדים המשתתפים בהליך. הדבר שעומד בבסיס הגישור הינו עקרון ה-WIN-WIN, במסגרתו מושג הפתרון האופטימאלי עבור כל הצדדים בסכסוך. הצדדים הם אלו שמחליטים ומעצבים את ההסכמות בגישור, תוך שמירת סודיות ובהנחיה מקצועית של מגשרים מוסמכים.

הגישור יכול לסייע לפתור מחלוקות במגוון תחומי חיים, כגון: משפחה, צוואות, ירושות, גירושין, שכנות, התחדשות עירונית, צרכנות, עבודה, סכסוכים בין תושב לרשות, סכסוכים קהילתיים רחבים, סכסוכים פנים ארגוניים ובין ארגוניים ועוד.

מוזאיקה מציעה שירותי גישור מקצועיים, מותאמים לאוכלוסיות, לתרבויות, במגוון שפות ולדתות השונות, מונגשים לאנשים עם מוגבלות ונגישים לכל כיס.

למה לפנות לתהליך גישור?

פתרון טוב בשבילי: הליך הגישור מאפשר לצדדים לבחור בעצמם את הפתרון הטוב ביותר עבורם לסכסוך. לא אחת, הפתרונות המוצעים בגישור הינם פתרונות יצירתיים שנותנים מענה הולם להיבטים המורכבים שמעלים הצדדים.

לצדדים שליטה בתהליך: הליך הגישור הינו וולונטרי (רצוני), אשר מתנהל בהסכמה הדדית לפיה כל אחד מהצדדים יכול להפסיקו בכל עת. בהליך הגישור, יכולים הצדדים להתבטא בצורה חופשית ובאווירה מכבדת, תוך הנחיה מקצועית של מומחים ליישוב סכסוכים, ולהביע את עמדותיהם, חששותיהם ורצונותיהם. יתרה מכך, הצדדים הם אלו אשר מחליטים ומעצבים את ההסכמות בגישור.

הסכם בעל תוקף: הסכם זה, אליו מגיעים הצדדים ושעליו הם חותמים בתום התהליך, הינו מחייב לכל דבר ועניין, והצדדים רשאים לבקש שאף יינתן לו תוקף משפטי.

אין מה להפסיד: ההליך הינו סודי וחשאי. גם אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות ומחליטים להתדיין בבית משפט, דברים שנאמרו בגישור לא ישמשו כראייה בבית המשפט.

פתרון שמשמר ובונה מערכות יחסים: הגישור מעמיד את הצדדים במרכז הבמה, נותן התייחסות למערכת היחסים בין הצדדים המעורבים בסכסוך ומאפשר את שימורה במקרה של יחסים מתמשכים, כגון בין שכנים מסוכסכים, בני משפחה, עמיתים וכדומה.

מתי מתאים לפנות לתהליך גישור?

ניתן לפנות להליך גישור בכל שלב של הסכסוך. רצוי מוקדם ככל האפשר, מיד עם פרוץ הסכסוך, ולפני פנייה למשטרה או לבית המשפט. יחד עם זאת, מקרים רבים מופנים להליך גישור במוזאיקה על-ידי גורמי המשפט ואכיפת החוק עצמם. באמצעות הגישור מגיעים פעמים רבות להסכמות, נמנעים מתביעות ואף מפתיחת תיקים במשטרה.

מי יכול להיעזר בגישור?

כל אדם, חברה, קהילה, קבוצה, ארגון וכדומה הנמצאים בסכסוך מול גורם אחר ומעוניינים לפתור אותו בדרכי שלום.

האם יש צורך ששני הצדדים יפנו למרכז הגישור?

כל צד לסכסוך יכול לפנות למוזאיקה ללא צורך בהסכמת הצד השני.
צוות מוזאיקה יצור את הקשר עם הצד השני כדי לבדוק היתכנות מצדו להגיע לגישור. הצוות מתמחה בקידום האפשרות לקיומו של הליך גישור בפני כלל הצדדים לסכסוך, ולעתים קרובות מצליח להביא אל שולחן הגישור משתתפים שסירבו בתחילה להגיע אליו.
משום שהגישור הוא הליך וולונטרי, לא ניתן לקיימו ללא הסכמת הצד השני. עם זאת, ניתן להציע לצד שפנה לגישור הליך של אימון ביישוב הסכסוך, במסגרתו יקבל הפונה עצמו כלים להתמודדות עם הסכסוך.

מי פונה או מפנה לגישור?

כל אדם הנמצא בסכסוך יכול לפנות למוזאיקה באופן עצמאי.

בנוסף לכך, עובדת מוזאיקה בשיתוף פעולה עם גורמים רבים מהם שמפנים אליה מקרים שונים, ובהם: משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, לשכות המפקחים על המקרקעין, מחלקות רווחה ברשויות המקומיות, מנהלות להתחדשות עירונית, מנהלים קהילתיים, עיריית ירושלים, עמותות וארגונים ועוד.

מי הם המגשרים?

צוות המגשרים של מוזאיקה מורכב ממגשרים מוסמכים ומנוסים, בוגרי קורס גישור בסיסי ופרקטיקום המוכר על-ידי הנהלת בתי המשפט.

המגשרים של מוזאיקה בעלי ניסיון עשיר בעולמות תוכן והתמחויות מגוונים של גישור, וכן דוברי שפות שונות.

מה קורה אם הליך גישור לא צלח?

במידה שהסכסוך לא נפתר במהלך הגישור, כל האפשרויות שהיו פרושות בפני הצדדים עוד לפני הגישור נשארות רלוונטיות. המשתתפים בגישור, לרבות המגשרים, מחויבים לשמירה על סודיות בכל הנוגע לדברים שנאמרו בהליך.

בנוסף לכך, על תהליכי גישור חל חיסיון מפני בית המשפט. כלומר, לא ניתן להשתמש בדברים שנאמרו בהליך הגישור כראיה בבית משפט.

חשוב לציין כי אי הגעה להסכמות כתובות, דבר שעשוי להתרחש, אינה מעידה בהכרח על חוסר הצלחתו של הליך הגישור. גם במקרים כאלה, אנו עדים פעמים רבות לשיפור משמעותי ביחסים בין הצדדים, להפחתה בעוצמת הסכסוך ולהשפעות חיוביות נוספות.

בנוסף, מוזמנים הצדדים לקבל שירות אימון ביישוב סכסוכים פרטני וכן לקחת חלק בהכשרות לרכישת כלים לניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים.

מה התוקף של הסכם גישור?

הסכם חתום על ידי הצדדים מחייב על פי דין. כלומר, הסכם הוא חוזה לכל דבר, וניתן לפעול לאכיפתו מתוקף חוק החוזים. במקרה של הפרה של ההסכם ניתן לפנות לבית המשפט.

בנוסף, על פי רצון הצדדים, ניתן לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין.

הניסיון מלמד כי הסכמי גישור מכובדים על-ידי כלל הצדדים לסכסוך אף יותר מפסקי דין והחלטות בית משפט, היות שכלל הצדדים הגיעו להסכם זה במשותף, זאת בניגוד להחלטה בכפיה מבית המשפט.

בכל בעיה עתידית או אי כיבוד ההסכם, ניתן תמיד לפנות בחזרה למוזאיקה בבקשה לקיים מפגש גישור נוסף.

היכן מתקיים הליך הגישור?

פונים מאזור ירושלים והסביבה יכולים להגיע למשרדי מוזאיקה, רח' פייר קניג 32, תלפיות. בנוסף לכך, מציעה מוזאיקה שירותי גישור מקוונים באמצעות מערכת ZOOM.

כמו כן, מקיימת מוזאיקה שיתוף פעולה עם למעלה מ-40 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בכל רחבי הארץ, והיא יכולה להפנות למרכז הגישור והדיאלוג בקהילה הקרוב למקום מגורי הפונים.

כיצד מתנהל ההליך?

הליך הגישור מתחיל בשיחת אינטייק עם הצד הפונה, על מנת לקבל רקע על המקרה ופרטי התקשרות עם הצד השני. לאחר מכן, מתבצעת פנייה להזמנת הצד השני להשתתף בגישור; ככל שמובעת הסכמה גם מצדו, נקבע מועד מוסכם על שני הצדדים.

הגישור הינו הליך מובנה, במהלכו מספר כל אחד מהצדדים את נקודת מבטו על הסכסוך. פעמים רבות, מתקיימות שיחות נפרדות עם כל אחד מהצדדים, במהלכן מקיים המגשר דיאלוג ומסייע לצדדים לנהל משא ומתן להגעה להסכמות, שבסופו נחתם הסכם גישור רשמי.

כמה זמן אורך הליך הגישור?

כל מפגש גישור אורך כשעתיים. יש גישורים בהם ניתן לסיים את ההליך לאחר מפגש אחד ויש גישורים בהם יש צורך בסדרה של מפגשים.

כמה זה עולה?

עלות הגישור מתחלקת בין הצדדים שווה בשווה. העלות תלויה בסוג הגישור ובכמות המפגשים הנדרשת, וזו תוערך לאחר שיחת אינטייק מול הצדדים.

חשוב להדגיש: מצב כלכלי לא יהווה מכשול לקיום הגישור. במידת הצורך, ניתן להגיש בקשה לסבסוד חלקי או מלא, אשר תידון בוועדה המנהלת של המרכז.

באיזו שפה מתקיים הליך הגישור?

עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, יידיש, ספרדית, איטלקית ורוסית.

דוגמאות לגישור בנושאים שונים

גישור בסכסוך עבודה– 

שושנה, בת 59, ואמירה, אחייניתה, עבדו כתופרות במפעל “חוט ומחט”. כבר זמן רב שהן מרגישות החמרה ביחס כלפיהן במפעל: התבטאויות מזלזלות ומעליבות, פגיעה בכבודן, העדפת עובדים אחרים על פניהן וצעקות עליהן. הן אפילו יזמו מכתב התרעה בו תיארו את תחושתן. יום אחד שושנה שברה את הרגל במהלך העבודה במפעל. במשך תקופת החלמתה, הן שושנה והן אמירה לא יכלו להגיע למשרד. למנהל, רחמים, ידוע מזה זמן רב שאמירה לא יכולה להגיע לעבוד ללא ליווי של דודתה שושנה, ולכן כל זמן שהיא נעדרת מהעבודה, גם אמירה נאלצת להיעדר. שושנה מרגישה שהיא קיבלה יחס מעליב במיוחד בזמן פציעתה: חוסר עזרה, התעלמות מהכאב ומהסבל שלה ואי נקיטת צעדים מינימליים לטיפול בה בזמן אמת ובשעת צרה. ייתרה מכך, הן לא קיבלו אף פעם את התנאים הסוציאליים שמגיעים להן, כמו קרן פנסיה ותשלומי משכורת בזמן, בנוסף לדמי הבראה, דמי מחלה, דמי חופשה וחגים הנדרשים ע”פ חוק. בעקבות היחס הזה, כמו גם לתנאי העסקה בלתי הולמים והעדר מתן זכויות שמגיעות להן על פי חוק, הן החליטו להתפטר מעבודתן במפעל. הן שלחו מכתב רשמי הכולל הודעה על הפסקת עבודה ותביעת כספי פיצויים.

רחמים הוא המנהל והבעלים של “חוט ומחט”,  עסק משפחתי בו עובדות גם אשתו וביתו. הוא מספר כי תמיד השתדל להנעים את מקום העבודה לעובדים, ולשוחח עימם בסבלנות ובאדיבות. הוא אפילו הלך לקראת שושנה, סידר לה מקום חנייה, סידר לה מקום נעים לקיים בו הפסקת אוכל ואפילו מקום שקט שבו היא תוכל לפגוש לקוחות קבועות שמגיעות אליה. מבחינתו, שושנה ואמירה נטשו את מקום עבודתן לפני חג הפסח, בידיעה שהנטישה לא תאפשר למפעל לעמוד בהתחייבויותיו החוזיות. החברה המשפחתית סובלת מחובות כבדים, ולא הצליחה עדיין להתאושש מהנזק שנגרם בשל עזיבת שתי העובדות. בעיניו, התלונות שלהן הן חוצפה ממדרגה ראשונה, ומהוות לשון הרע. התביעה לדמי פיטורין היא סחיטה מקוממת והוא לא מעוניין לשתף עם זה פעולה. לעניין קרן הפנסיה, טען רחמים כי שאל בעבר כמה פעמים מהי הקרן בה הן רוצות להפקיד את הכסף; ברגע שיציינו את שם קרן הפנסיה, תינתן הוראה להעביר את הכסף במידית.

במהלך הגישור, הצדדים שוחחו על הציפיות אחד מול השתיים ועל תחושת האכזבה ההדדית מההתנהלות של זה ושל אלה, לאחר שעבדו שנים כה רבות יחד. הם שוחחו על תנאי העסקה והגיעו להסכם לגבי אופן תשלום השכר והתנאים הסוציאליים, רטרואקטיבית ובעתיד. יותר מזה, כולם הסכימו שהאווירה במפעל חשובה להם ביותר, והגיעו להבנות לגבי אופן ההתנהלות בסביבת העבודה. כמו כן, השלושה תיאמו עקרונות להודעה מוקדמת על צרכים אישיים וימי מחלה.

 

גישור בנושא צרכנות

יהונתן, בחור מהמגזר הדתי-לאומי, פנה למשרד שידוכים על מנת למצוא בת זוג לחיים. משרד השידוך ביקש את רשותו לתת את מספר הטלפון שלו לבת זוג פוטנציאלית והוא נענה בשמחה. לאכזבתו הרבה, הבחורה לא יצרה עמו קשר, ומעבר לכך, הוא גם לא שמע ממשרד השידוך בשנית. אי התגובה ממשרד השידוך עורר בו זעם רב שכן הוא שילם סכום כסף לא מבוטל תמורת שירותי המשרד, והדבר נתפס בעיניו כהפרה של הבטחתם. הקשר בינו ובין משרד השידוכים עלה על שרטון וכך עברה תקופה של שנה שבמהלכה לא הייתה תקשורת בונה בין הצדדים.

רב המליץ ליהונתן להגיע לגישור וזה נענה להצעה והחליט לתת לגישור הזדמנות לפני שהוא פונה לבית המשפט.

במהלך הגישור, הסביר בעל חברת השידוכים כי הוא נמנע מלבדוק מה קורה עם קשר לאחר שהוחלפו מספרי טלפון כדי לא “לקלקל” בשגגה את התהליך ולהלחיץ את אחד הצדדים. עוד הסביר כי ציפה שיהונתן ידווח למשרד אם לא שמע מהבחורה או שהקשר כשל.

בזכות הגישור, הבין בעל החברה את אכזבתו הגדולה של יהונתן, ויהונתן שמע את הסבריו של בעל חברת השידוכים באופן ישיר ובסביבה נעימה ורגועה.

הוסכם בין השניים שיהונתן יקבל שירותי שידוך במשך שנה נוספת בחינם ושבעל החברה יטפל באופן אישי בשידוך שלו.

שני הצדדים יצאו מרוצים, לאחר הבנה הדדית איש את רעהו.

גישור בסכסוך שכנים– 

 דן, אב חד הורי, ואלכס ודנה מתגוררים זה מעל זה בבניין מגורים בירושלים מזה 8 שנים. בין שתי המשפחות התעוררה מחלוקת. אלכס ודנה מתלוננים כי דן עושה מנגל במרפסת, בעוד כל העשן עולה לתוך דירתם. הדבר מפריע להם בעיקר בשבתות, שכן בניגוד לדן הם שומרים שבת. זהו רק קצה הקרחון בסכסוך; בנו של דן פגע ברכבם המשפחתי כאשר חזר לחופשה מהצבא, וגרם נזק קל לדלת המכונית. נסערים מהפגיעה במכונית ומכך שדן לא הגיע להתנצל, השניים התלוננו לשוטר הקהילתי וזה הגיע לדפוק בביתו של דן באישון הלילה. למחרת, הגישו אלכס ודנה תביעה נגד דן ובנו על הנזק שנגרם למכונית. דן זועם על כך שהזמינו משטרה ולא באו לשוחח איתו ולהבהיר את מה שקרה. הוא בכלל התכוון לעלות לדירתם של אלכס ודנה, להתנצל ולבדוק מה ניתן לעשות כדי לתקן את הפגיעה, אך שכניו פנו לשוטר הקהילתי בטרם הספיק לדבר איתם. גם לאלכס ולדנה אחריות בסכסוך. בשנה שעברה הייתה נזילה בביתם שהרסה את תקרת האמבטיה של דן, וכעת יש צורך לצבוע את התקרה. השכנים מעליו עושים רעש בלתי סביר במשך כל שעות היממה, הכולל גרירת רהיטים ורעש של נעלי עקב.

הפגישה בין השכנים בחדר הגישור החלה כזירת קרב. בין השכנים עלו טענות הדדיות, והם התקשו להאזין האחד לדברי השניים. המתח בין השלושה היה כה גדול, שהמגשרים ביקשו לדבר עם כל דירה בנפרד.

בתהליך של מספר מפגשים, השתנה הלך הרוחות והצדדים למדו להכיר ולכבד אחד את השני. דן למד כי למעשה שכניו ניסו לצבוע את תקרתו, אך כל פעם הזמינו צבעי כאשר הוא לא היה בבית. "רק אילו היינו מדברים…", הבינו השכנים. אלכס ודנה הבינו כי דן התכוון לשלם על הנזק שנגרם למכונית ואילו שוחחו קודם לכן, עוגמת הנפש של הגשת תלונה במשטרה והתביעה היו נחסכים לכולם. מסתבר כי דן עוסק בתיקון מכוניות והוא נעתר לתקן נזקים שונים ברכב, למרות כי שווי התיקון גבוה משווי תיקון הדלת. אלכס ודנה הציעו כי בהפרש העלות של התיקון, הן יקנו צבע ויתקנו את תקרת האמבטיה. הכי חשוב, דן החליף טלפונים עם אלכס ודנה. מאז, דן מודיע לאלכס ודנה לפני שהוא עושה מנגל במרפסת והם מקפידים לסגור את התריסים. החיים של שתי הדירות חזרו למסלולם השלו והנעים.