הימנעות – יכול לבוא ליד ביטוי בצד שמתעלם מהסכסוך, דוחה את הטיפול בסכסוך למועד טוב יותר, מעמיד פנים שהסכסוך לא קיים בתקווה שהסכסוך יעלם בלי צורך בפעולה נוספת, מכחיש או מסתיר את הרגשות האמיתיים שלו, נסוג ממצב שמאיים עליו. צד נמנע מלהיכנס לסכסוך כאשר:

• הסוגיה שבקונפליקט לא חשובה לו.
• היחסים לא חשובים.
• חסר לו כוח או סמכות.
• הוא חושש כיצד יגיב הצד השני (כעס, עצב).
• הוא חושש לגבי התוצאות (למשל פגיעה ביחסים).

זכרו: אנשים שנמנעים מסכסוך אף-פעם לא זוכים שהצרכים שלהם ימולאו. הימנעות מבעיה איננה פותרת אותה. אך זו עשויה להיות האפשרות הטובה ביותר אם אתה חושש מעימות, או שאתה נטול עוצמה במצב נתון.

תחרותיות / שליטה – צד מבקש לשכנע או לאלץ את הצד השני לקבל את הפתרון שלו לסכסוך, "לעשות את זה בדרך שלי" ואין התחשבות למה שחשוב לצד השני או ליחסים שביניהם. צד עשוי לשכנע או לאלץ צד אחר כאשר:

• דובר במצב חירום שדורש תגובה מיידית.
• סוגיה לא פתוחה למשא ומתן (הפרת חוק, אלימות).
• יש לו יותר כוח או סמכות.
• הסוגיה חשובה לו מאוד או שיש לו יותר ידע לגביה.
• הוא חושש שאם הוא משנה את העמדה שלו הוא יראה כחלש בעיני הצד השני.

זכרו: אנשים שמאלצים את הצד השני לפעול רק עפ"י הדרך שלהם עשויים לפגוע ביחסים ביניהם.

ויתור / הסתגלות – ההפך מתחרות. במקרה זה צד מחליט לוותר על המטרות שלו בסכסוך לטובת היחסים עם הצד השני. אדם עשוי לבחור בויתור כאשר:

• הסוגיה שבקונפליקט לא חשובה לו.
• היחסים מאד חשובים לו, יותר מהנושא.
• חסר לו כוח או סמכות.
• עבור צד השני הסוגיה מאוד חשובה או שיש לו יותר ידע לגביה.
• צד לא רוצה לאכזב או להעציב את הצד השני.

זכרו: אנשים שתמיד מסתגלים / מוותרים לעולם לא זוכים לכך, שהצרכים שלהם יתממשו.

שיתוף פעולה – שיתוף פעולה בין הצדדים כדי להגיע לפתרון משותף ולהשיג רווח הדדי. כלומר כל צד מקבל יותר מאשר חצי מן העוגה. כאן הצדדים עובדים יחד כדי להגיע לפתרון שמטיב עם שניהם ונותן מענה מקסימלי לצרכים של שניהם. צדדים עשויים לבחור בשיתוף פעולה כאשר:

• היחסים חשובים לשני הצדדים.
• הסוגיה חשובה לשני הצדדים, ונתונה למשא ומתן.
• קיים אמון וכבוד הדדי.
• הצדדים המעורבים מוכנים לעבוד יחד כדי למצוא פתרון של רווח הדדי.
• הקונפליקט לא סובב נושאים שלא ניתנים למשא ומתן (הפרות חוק, אלימות וכו').
• הצדדים פתוחים לראות את נקודת המבט של הצד השני ולקחת אחריות על מקומם בסכסוך.

זכרו: שיתוף פעולה אינו וויתור, אלא הרווח המקסימלי )הגדלת העוגה(תוך שמירה /חיזוק היחסים.

פשרה – הצדדים מגיעים לפתרון על ידי חלוקת המשאבים שקיימים ביניהם, ויתורים הדדים, וכד'. הפשרה נמצאת בין התחרות לויתור. כל צד מותר על חלק ממה שהוא מרגיש שמגיע לו, ומקבל חלק. כמו כן, היחס שהוא נותן לסכסוך הוא יותר ישיר מאשר הנמנע, אך פחות מקיף ומעמיק מאשר בשיתוף הפעולה. צד עשוי להגיע לפשרה כאשר:

• ישנם משאבים מוגבלים שצריך לחלק בין הצדדים.
• יש מקום לויתור מסויים.
• יש מידה מסויימת של אמון בין הצדדים.
• היתרונות של הגעה לפשרה עולים על האפשרות לא להגיע להסכם בכלל.

זכרו: לא תמיד נדרש להתפשר על מנת להשיג את הפתרון המקסימלי עבור שני הצדדים במחלוקת.