bullseyeמטרת התוכנית

תכנית 'צדק מאחה' מקדמת תהליך רצוני, מוגן ומונחה בו פוגע, נפגע ומעורבים נוספים שהיו באירוע פלילי, נפגשים במטרה להגיע להסכמה באשר לאופן תיקון הפגיעות שנוצרו לנפגע ולקהילה בגין המעשה הפלילי.

התוכנית פורצת דרך ומורת דרך לפיתוח, לימוד והכשרה של מודל הצדק המאחה, הפצתו והבאתו לתודעה הציבורית בכלל, ולאנשי מערכת אכיפת החוק וגורמי הטיפול והשיקום בפרט.

partnersשותפים

התוכנית פועלת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הממסדיים ומקבלת מהם הפניות: בית המשפט, התביעה, הפרקליטות והסנגוריה.

toolsהגדרת המודל

מודל הצדק המאחה רואה בעבירה פלילית פגיעה באנשים ובמערכות היחסים ביניהם, ומתמקד בצרכים של הנפגעים, בלקיחת האחריות של הפוגע ובהגעה להסכם על תיקון הנזק והפגיעה.

קיימים בעולם מספר מודלים של צדק מאחה, מוזאיקה מתמחה במודל ההיוועדות הקהילתית.

מודל זה מאפשר לפוגע ולנפגע להגיע בליווי תומך/ים. כיוון שהמודל תופס את הקהילה כצד נפגע נוסף, הוא מאפשר לנציג קהילה להשתתף בתהליך, להצביע על ההשלכות הרחבות של הפגיעה על הקהילה והחברה ולהבטיח התייחסות להן במסגרת ההסכם.

המודל מונחה על ידי צמד מנחים אשר אינם תלויים או קשורים למי מהצדדים. צמד המנחים אמון על תהליך ההכנה, מפגש ההיוועדות וחתימת ההסכם.

המנחים מלווים על ידי הצוות המקצועי של התכנית.

toolsפיתוח המודל במוזאיקה

מוזאיקה מתמחה בתהליכי צדק מאחה משנת 2006. התכנית הוקמה במוזאיקה על ידי עו"ס נאווה קידר, מנהלת שירות המבחן לנוער לשעבר ועו"ד נורית בכרך, מנכ"לית מוזאיקה, בהדרכה ובליווי המקצועי של המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים.

מוזאיקה הינה בין הגופים הבודדים הזוכים להכרה של מערכת אכיפת החוק ושיתוף פעולה עמה. את התכנית מלווה ועדת היגוי הכוללת נציגים ממערכת אכיפת החוק ומהאקדמיה. לאורך השנים יצרה העמותה קשרים ושיתופי פעולה עם גופים הפועלים בתחום הצדק המאחה בארץ ובעולם לחילופי ידע ומחקר.

לאורך השנים הפכה מוזאיקה למקור ידע בנושא והיא משתתפת ומציגה בכנסים בינלאומיים.

toolsיישום והטמעת המודל

התוכנית מתמקדת בארבע רמות של פעילות:

  • הנחיית תהליכים המופנים על ידי גורמים שונים, ביניהם: בית המשפט, התביעה, הפרקליטות והסנגוריה.
  • הכשרת מנחי צדק מאחה ברחבי הארץ.
  • פעולות חשיפה והפצת המודל באמצעות הרצאות ומפגשים לקהל מקצועי ולקהל הרחב.
  • שותפים בפעולות של קידום מדיניות

צרו קשר  

rj@mosaica.org.il

document דוגמה הממחישה את המודל

יישוב מחלוקת בין נהג הסעות ותלמידה

יוליה (השמות בדויים), עולה מחבר העמים הלומדת בפנימייה במרכז הארץ, עלתה על הסעת תלמידים מהפנימייה לביתה. בזמן ההסעה, ביקשה ממשה, נהג ההסעות, עצירה בכדי שתוכל לעשן. משה סירב ובין השנים התפתח ויכוח. בחניית ביניים, האלימות המילולית הפכה לאלימות של ממש. יוליה התלוננה במשטרה. משה פוטר מעבודתו, נשלל רישיונו והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת קטינה, גרימת חבלה של ממש ואיומים. הוא היה נסער מאד והרגיש פגוע, אך קיבל אחריות למעשה ובקש להיפגש עם יוליה, להתנצל בפניה ולמצוא תיקון לפגיעה. מנחי צדק מאחה מטעם מוזאיקה נפגשו עם כל אחד מהמעורבים בנפרד. הפער בין הסיפורים העלה ספק לגבי האפשרות להפגיש את הצדדים. לבסוף הסכימה יוליה, שבינתיים התגייסה לצה"ל, להיפגש ולשמוע את משה. בנוסף להזדמנות להגיע להסכמה על פיצוי ותיקון, היה לשניהם צורך לברר את נסיבות האירוע.

התקיים מפגש במוזאיקה, בהנחיה של שני מנחי צדק מאחה, ואליו הוזמנו משה, הנהג הפוגע ותומכיו – אשתו וחבר נעורים; יוליה ותומכותיה – אם הבית בפנימייה וחונכת שמלווה אותה; נציג קהילה ושוטר מתנדב שהיה בעבר נהג הסעות. דני, חבר הילדות שליווה את משה, סיפר כי "המפגש החל כטעון מאד, הפוגע ישב בידיים משולבות, שניהם היו מתוחים מאוד. הבנתי כי המתח בהליך כזה גבוה בהרבה מזה המתקיים לקראת דיון בבית משפט, וכי הפגישה שתכליתה פיוס אינה פשוטה…".

במפגש, לכל אחד מהצדדים הייתה הזדמנות לספר את סיפורו ולתאר את ההשלכות של האירוע על חייו. לאחר מכן, התומכים התבקשו להתייחס לאירוע. בין השאר, התנהגותו של משה גונתה ע"י התומכות של יוליה, שתיארו את הפגיעה הרגשית הנמשכת שחוותה. אשתו של משה הביעה צער על המעשה וציינה שזו התנהגות חריגה שאינה מוכרת לה – "כולנו אנשים. אני מקווה שיחד נמצא דרך להבנה וסליחה".

בשלב זה התבקשה יוליה לפרט מה היא מבקשת לשם תיקון הפגיעה. לאחר התייעצות עם התומכות, בקשה יוליה התנצלות בכתב ופיצוי כספי שסכומו הושאר לשיקולו של הפוגע. משה נתן לנפגעת מכתב התנצלות שהכין מראש ללא קשר להסכם. המכתב נקרא בקול וריגש את יוליה והנוכחים.

לאחר התייעצות של משה עם תומכיו והצעות שנבחנו עם יוליה, הוצע לה פיצוי בסך 1500 ₪. הצדדים הגיעו להסכם שכלל את ההתנצלות, קבלת ההתנצלות ע"י יוליה ותשלום הפיצוי במקום בצ'קים דחויים. בשלב זה, פנתה יוליה במפתיע למשה ואשתו והביעה צער ובושה על הנזקים שנגרמו למשה בגין האירוע. ההליך הסתיים בהרגשת הקלה ופיוס. הנפגעת אמרה שאבן נגולה מליבה. הפוגע אמר שקיבל שיעור לחיים. דני סיכם ואמר כי "הסיכום היעיל ביותר של ההליך הוא לראות את הנפגעת מדברת עם הפוגע ואשתו, צוחקת ומצטרפת אליהם לטרמפ עד לתחנת האוטובוס, דבר שהיה בלתי נתפש בתחילת הפגישה. קשה היה להאמין כי 3 שעות וחצי (משך ההליך) קודם לכן, לא ניתן היה לנשום בחדר מרוב מתח, וכולם יוצאים נינוחים ומחויכים – דבר שלא היה קורה לעולם בהליך משפטי, לא לנפגעים ולא לפוגעים…".

שוד

לוי, סב גאה בן 76, ניגש לכספומט באחד הערבים כהרגלו והוציא כסף. שמעון, צעיר בן 20, ניגש אליו, דחף אותו, חטף את הכסף מידיו וברח. לוי נחבל ונותר המום וכעוס. הוא פיתח מצוקה רגשית עזה, שכן לא נותר בידיו די כסף לקניית תרופות לאותו החודש. אחרי התקרית, הוא התחיל לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית והלך ברחוב עם פחד מתמיד ותחושת חוסר אונים. שמעון נעצר, נחקר והוגש כתב אישום נגדו בבית משפט המחוזי בעבירה של שוד. לוי הופיע ברשימת העדים. בתהליך צדק מאחה, נפגשו לוי ושמעון, תומכיהם, וכן נציגים מהקהילה. במהלך התהליך, שמעון התנצל על מעשיו ולקח עליהם אחריות. ביחד, לוי ושמעון החליטו כיצד להתמודד עם השלכות השוד ולתקן את הנזק: שמעון החזיר את הכסף שנגנב והתחיל להתנדב במועדון הקשישים בשכונה. המנהל הקהילתי, שנכח בהליך כנציג קהילה, הבין את צרכי הקשישים בשכונה והחליט לפעול כדי לשפר את התאורה בשכונה בשעות החשיכה. ההסכם הועבר לבית המשפט, שם שמעון הועמד לדין פלילי ובית המשפט התחשב בהסכם כאשר שקל את גזר הדין שהוטל עליו.

teamצוות התכנית

בוגרת תואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
מגשרת, מנחת 'צדק מאחה', מתאמת 'עולים לדרך' – קד"מ להגנת הילד, ומדריכת סימולציות בגישור.
בעבר, בשנה הראשונה לפעילותי במוזאיקה, הייתי רכזת תכנית 'עולים לדרך' – קד"מ להגנת הילד. כמו כן, ניהלתי תכנית כשירות תרבותית במרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בלוד (ומאז מחוברת רגשית לעיר), וכן ניהלתי פרויקטים נוספים במרכז. בנוסף, הנחיתי בשיטת Art of Hosting ב-CEF – the Center for Emerging Futures – ארגון המוקדש לבניית דיאלוג ושיתופי פעולה בין ישראלים לפלסטינים.
זאת ועוד, הייתי חלק מצוות ההקמה ומנחת קבוצות בחממה ליזמות חברתית של HUB TLV – חממה ליזמות חברתית, ומנחת קבוצות ב-HUB. כמו כן, הייתי מנהלת תוכן ומגישה ב'רדיו סלאם שלום': רדיו אינטרנטי יהודי-מוסלמי בבריסטול, אנגליה.

נשואה לנדב ואימא גאה לשירה ומיכל. נולדתי וגדלתי בירושלים. חיה בתל אביב בעשרים וחמש השנים האחרונות.

צוות מנחים בעלי הכשרה עיונית ומעשית; התקבלו לתכנית לאור כישוריהם והניסיון העשיר שרכשו בתחומים שונים.
המנחים מגיעים ממגוון רקעים (משפטים, עבודה סוציאלית, חינוך וכיוצא באלה) ופועלים בהתנדבות.

toolsמחקרים על תכנית צדק מאחה

עו"ד נורית בכרך, (2016). הליך שמעלים את קול הקורבן, ישראל היום.

Restoring Justice, Nava Kedar. The Jerusalem Post

 

שפירא, ר. 2019. שפיטה, ענישה ודרכי טיפול: הרחבת המסגרת החוקית והאמצעים.

משפט מפתח 5: 8-17

מחקרים שנערכו על מפגשי צדק מאחה בקהילה מצביעים על שביעות רצון רבה בקרב נפגעים שהשתתפו בו, שהעידו על הפחתת תסמיני פוסט טראומה, כתוצאה מהתהליך. מחקרים אחרים הצביעו על יתרונות התכנית גם לפוגע ולסביבתו, כולל הפחתת תופעת העבריינות החוזרת. 

"אחרי שנה, אני מרגישה שאני יכולה שוב לנשום… הבנתי שהוא לא מפלצת. יכולתי להיות הנהגת ברכב הזה".

"…למרות שנפצעתי, במשפט של התוקף שלי, הרגשתי לא שייכת. בקושי הייתי מעורבת ודברים התנהלו בלעדי… הייתי מיותרת. התוקף הוא זה שעמד במרכז, הוא קיבל עונש על פי שיקול דעתו של בית המשפט ומבחינתי, המשפט היה פגיעה נוספת" (דברי נפגעת בהליך הפלילי).

"אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד לך תודה רבה. מאז האירוע אני בן אדם אחר. עכשיו ירדה לי אבן מהלב. ישבנו ודיברנו ויישרנו את ההדורים. באמת אין לי מילים, באמת, חוץ מלהגיד תודה רבה על ההזדמנות, וההקשבה וכל התהליך הזה, באמת חבל על הזמן. תודה רבה" (פוגע).

"הסיכום היעיל ביותר לתהליך היה לראות את הנפגעת מדברת עם X, אשתו של הפוגע ועם הפוגע וצוחקת ומצטרפת אליהם לטרמפ, מה שהיה בלתי נתפס בתחילת הפגישה. 3 שעות וחצי לפני כן, בתחילת המפגש, לא ניתן היה לנשום בחדר מרוב מתח ואחר כך יצאו נינוחים ומחויכים. זה לא קורה לעולם בהליך משפטי, לא לנפגעים ולא לפוגעים, בין אם התוצאה היא זיכוי או ענישה מקלה, ובין אם התוצאה היא הרשעה וענישה מחמירה. כמידת המאמץ הנפשי, כך גם מידת ההקלה והתרומה הנפשית וההתנהגותית של תהליך הצדק המאחה לנפגעת ולפוגע" (תומך של הפוגע).

"במקרה בו נפגע נהג מונית ערבי בידי תושבי שכונה חרדית; הפוגע, שהשתתף בתהליך, ביקש להתנצל בפני הנפגע ואליו הצטרפו רבנים מהקהילה שהתנצלו אף הם בפני הנפגע בשם הקהילה כולה. נוסף על כך, ובשם הקהילה כולה, שילמו הרבנים לנהג פיצויים בסכום שהפוגע לבדו לא יכול היה לעמוד בו ואף פרסמו בעיתון הקהילה מודעת גינוי נגד הפגיעה בערבים" (על התהליך, כפי שנכתב בספר "מפגיעה לאיחוי" בעריכת אורי ינאי וטלי גל).