צדק מאחה בהליך פלילי

תהליך מוגן ומונחה שמטרתו לאפשר לנפגע עבירה להגיע להסכם עם מבצע העבירה באשר לתיקון הפגיעות שנגרמו מהמעשה הפלילי.

מה זה צדק מאחה?

צדק מאחה במודל קהילתי הינו תהליך מוגן ומונחה שמטרתו לאפשר לנפגע עבירה להגיע להסכם עם מבצע העבירה באשר לתיקון הפגיעות שנגרמו מהמעשה הפלילי, וזאת באמצעות מפגש בו משתתפים הנפגע, הפוגע, אנשים נוספים שהושפעו מן העבירה ונציג קהילה. המפגש מתקיים בהסכמת הנפגע והפוגע שלוקח אחריות על העבירה ולאחר הכנת כל המשתתפים. במפגש ניתנת לנפגע הזדמנות להשמיע בפני הפוגע את הדברים שעל ליבו, להיות שותף לקביעת הסכם תיקון הפגיעות ולהחזיר את הביטחון לידיו.

מוזאיקה מטפלת במגוון עבירות הכוללות תקיפה, איומים, גניבה, שוד, תאונות דרכים ועוד. התוכנית אינה מטפלת בעבירות פגיעה מינית, אלימות במשפחה או במקרים בהם הפוגע הוא מכור פעיל.

למה לפנות לתהליך צדק מאחה?

לצדק המאחה יתרונות רבים לכל הצדדים המשתתפים:

יתרונות לנפגע

  • קבלת הכרה בפגיעה.
  • אפשרות לספר את האמת ואפשרות לבטא את ההשלכות של המעשה על חייו.
  • קבלת תשובות על שאלות המטרידות אותו (ואשר למבצע יש תשובות עליהן).
  • ביטוי רגשותיו.
  • השבת הביטחון האישי שלו והפחתת חרדה.
  • הזדמנות לקבוע כיצד יתוקנו הפגיעות ולחוות תחושה של העצמה והחזרת השליטה.
  • קבלת פיצוי חומרי ו/או רגשי.
  • הזדמנות לקבל משמעות לגבי האירוע בחייו.

יתרונות לפוגע:

  • הכרה בפגיעה שגרם.
  • אפשרות להבין את ההשפעה של מעשיו על חייהם של אחרים.
  • הזדמנות לתת הסבר על מעשיו.
  • הזדמנות לבטא חרטה (אם חש בה).
  • הזדמנות ליטול חלק בהחלטה על תיקון הפגיעות.
  • הזדמנות להשתלב מחדש בקהילה.

יתרונות לקהילה

  • חיזוק תחושת השייכות של חבריה.
  • הזדמנות להיחשף למודל של יישוב סכסוכים בדרכי שלום.
  • מתן מענה לצרכים של מבצע העבירה ושל הנפגע.
  • ייעול הטיפול בבעיות בקהילה.
  • דיון בערכי הקהילה ומתן ביטוי לכך במקרה הספציפי.
  • הפחתת הפשיעה.

מתי מתאים לפנות לתהליך צדק מאחה?

כאשר הוגש (או לקראת הגשת) כתב אישום.

מי הם המנחים?

המנחים בצדק מאחה הינם מתנדבים שהתקבלו לתכנית לאחר שעברו הכשרה עיונית ומעשית ולאור כישוריהם והניסיון העשיר שרכשו בתחומים שונים. המנחים מגיעים ממגוון רקעים – משפטים, עבודה סוציאלית, חינוך וכדומה.

מי פונה או מפנה לתהליך צדק מאחה?

כל אדם רשאי לבקש התחלה של תהליך צדק מאחה ולנהל אותו לאחר שמתקיימים מספר תנאים:

  • הוגש (או הוכן) כתב אישום.
  • קיימת הסכמה של בית המשפט או התביעה והסנגור לקיום ההליך.
  • מבצע העברה מקבל אחריות למעשיו ומעוניין לתקן את הפגיעות.

התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הממסדיים: בית המשפט, התביעה, הפרקליטות והסנגוריה ומקבלת מהם הפניות.

מה קורה אם התהליך לא צלח?

התיק ממשיך להתנהל על ידי גורמי החוק.

חשוב לציין: לאחר הכניסה לתהליך, מתחייב הפוגע שלא לנהל משפט הוכחות בתיק לצורך הוכחת אשמה וזה ללא קשר לתוצאות התהליך. התוכנית אינה מעבירה את הדברים שנאמרו במהלך התהליך לגורמי אכיפת החוק והתוכן של המפגשים נשמר בסודיות.

איך מתנהל התהליך?

התוכנית מפעילה מודל צדק מאחה של היוועדות בה מעורבים הגורמים הבאים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה, כאשר הנחת היסוד היא שמהמעשה הפלילי משפיע – בנוסף לפוגע ולנפגע – גם על הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים.

התהליך כולל הכנות של כל צד בנפרד. בדרך כלל, נפגשים תחילה עם הפוגע על מנת לבדוק האם הוא מתאים לתהליך. במידה שהפוגע נמצא מתאים, פונים לנפגע על מנת לקבל את הסכמתו להיפגש עם המנחים ולקבל פרטים על התהליך. במידה ויש הסכמה, מקיימים מפגשים עם הפוגע והנפגע וכן עם נציגי קהילה מתאימים, כדי להכין את כל המשתתפים למפגש משותף.

חשוב לציין: ההכנה מותאמת לצרכי המשתתפים ודורשת לעיתים קרובות יותר ממפגש אחד עם כל אחד מהצדדים.

כמה זה עולה?

ניתן ללא עלות כשירות לטובת הקהילה.

באיזה שפות מתקיים?

עברית, ערבית, אנגלית וצרפתית.

דוגמאות לתהליך צדק מאחה

לוי, סב גאה בן 76, ניגש לכספומט באחד הערבים כהרגלו והוציא כסף. שמעון, צעיר בן 20, ניגש אליו, דחף אותו, חטף את הכסף מידיו וברח. לוי נחבל ונותר המום וכעוס. הוא פיתח מצוקה רגשית עזה, שכן לא נותר בידיו די כסף לקניית תרופות לאותו החודש. אחרי התקרית, הוא התחיל לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית והלך ברחוב עם פחד מתמיד ותחושת חוסר אונים. שמעון נעצר, נחקר והוגש כתב אישום נגדו בבית משפט המחוזי בעבירה של שוד. לוי הופיע ברשימת העדים. בתהליך צדק מאחה, נפגשו לוי ושמעון, תומכיהם, וכן נציגים מהקהילה. במהלך התהליך, שמעון התנצל על מעשיו ולקח עליהם אחריות. ביחד, לוי ושמעון החליטו כיצד להתמודד עם השלכות השוד ולתקן את הנזק: שמעון החזיר את הכסף שנגנב והתחיל להתנדב במועדון הקשישים בשכונה. המנהל הקהילתי, שנכח בתהליך כנציג קהילה, הבין את צרכי הקשישים בשכונה והחליט לפעול כדי לשפר את התאורה בשכונה בשעות החשיכה. ההסכם הועבר לבית המשפט, שם שמעון הועמד לדין פלילי ובית המשפט התחשב בהסכם כאשר שקל את גזר הדין שהוטל עליו.

דוגמא 2:

יוליה (השמות בדויים), עולה מחבר העמים הלומדת בפנימייה במרכז הארץ, עלתה על הסעת תלמידים מהפנימייה לביתה. בזמן ההסעה, ביקשה ממשה, נהג ההסעות, עצירה בכדי שתוכל לעשן. משה סירב ובין השנים התפתח ויכוח. בחניית ביניים, האלימות המילולית הפכה לאלימות של ממש. יוליה התלוננה במשטרה. משה פוטר מעבודתו, נשלל רישיונו והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת קטינה, גרימת חבלה של ממש ואיומים. הוא היה נסער מאד והרגיש פגוע, אך קיבל אחריות למעשה ובקש להיפגש עם יוליה, להתנצל בפניה ולמצוא תיקון לפגיעה. מנחי צדק מאחה מטעם מוזאיקה נפגשו עם כל אחד מהמעורבים בנפרד. הפער בין הסיפורים העלה ספק לגבי האפשרות להפגיש את הצדדים. לבסוף הסכימה יוליה, שבינתיים התגייסה לצה"ל, להיפגש ולשמוע את משה. בנוסף להזדמנות להגיע להסכמה על פיצוי ותיקון, היה לשניהם צורך לברר את נסיבות האירוע.

התקיים מפגש במוזאיקה, בהנחיה של שני מנחי צדק מאחה, ואליו הוזמנו משה, הנהג הפוגע ותומכיו – אשתו וחבר נעורים; יוליה ותומכותיה – אם הבית בפנימייה וחונכת שמלווה אותה; נציג קהילה ושוטר מתנדב שהיה בעבר נהג הסעות. דני, חבר הילדות שליווה את משה, סיפר כי "המפגש החל כטעון מאד, הפוגע ישב בידיים משולבות, שניהם היו מתוחים מאוד. הבנתי כי המתח בהליך כזה גבוה בהרבה מזה המתקיים לקראת דיון בבית משפט, וכי הפגישה שתכליתה פיוס אינה פשוטה…".

במפגש, לכל אחד מהצדדים הייתה הזדמנות לספר את סיפורו ולתאר את ההשלכות של האירוע על חייו. לאחר מכן, התומכים התבקשו להתייחס לאירוע. בין השאר, התנהגותו של משה גונתה ע"י התומכות של יוליה, שתיארו את הפגיעה הרגשית הנמשכת שחוותה. אשתו של משה הביעה צער על המעשה וציינה שזו התנהגות חריגה שאינה מוכרת לה – "כולנו אנשים. אני מקווה שיחד נמצא דרך להבנה וסליחה".

בשלב זה התבקשה יוליה לפרט מה היא מבקשת לשם תיקון הפגיעה. לאחר התייעצות עם התומכות, בקשה יוליה התנצלות בכתב ופיצוי כספי שסכומו הושאר לשיקולו של הפוגע. משה נתן לנפגעת מכתב התנצלות שהכין מראש ללא קשר להסכם. המכתב נקרא בקול וריגש את יוליה והנוכחים.

לאחר התייעצות של משה עם תומכיו והצעות שנבחנו עם יוליה, הוצע לה פיצוי בסך 1500 ₪. הצדדים הגיעו להסכם שכלל את ההתנצלות, קבלת ההתנצלות ע"י יוליה ותשלום הפיצוי במקום בצ'קים דחויים. בשלב זה, פנתה יוליה במפתיע למשה ואשתו והביעה צער ובושה על הנזקים שנגרמו למשה בגין האירוע. ההליך הסתיים בהרגשת הקלה ופיוס. הנפגעת אמרה שאבן נגולה מליבה. הפוגע אמר שקיבל שיעור לחיים. דני סיכם ואמר כי "הסיכום היעיל ביותר של התהליך הוא לראות את הנפגעת מדברת עם הפוגע ואשתו, צוחקת ומצטרפת אליהם לטרמפ עד לתחנת האוטובוס, דבר שהיה בלתי נתפש בתחילת הפגישה. קשה היה להאמין כי 3 שעות וחצי (משך ההליך) קודם לכן, לא ניתן היה לנשום בחדר מרוב מתח, וכולם יוצאים נינוחים ומחויכים – דבר שלא היה קורה לעולם בהליך משפטי, לא לנפגעים ולא לפוגעים…".

לפרטים נוספים: תכנית צדק מאחה